זיכרונותיי מתערבבים עם הריחות והטעמים של רגעי הכנת המנות.

אמי קיבלה את המשימה מאמה שלה.

אני עדיין יכול לראות, כילד, את הקרפיון המפורסם הזה באגן מתכת גדול, קופץ מסביב עד שסבתי, חמושה במעין מערוך, העיפה אותו!

אני גם זוכר, כמה עשורים לאחר מכן, שאבי הוציא בקפידה את העצמות מהקרפיון כדי שאמי תוכל להכין את ה"גפילטע פיש".

וכמובן, דמעותיי השופעות כשקילפתי בצל, כדי שאמא שלי תכין "ציבלס מיט איי".

סוג בישול זה לא היה חלק מחיי היומיום שלנו; הוא היה שמור לחגיגות, שכולן, בזיכרוני, היו קשורות לאוכל.

אפילו מצה עדיין מהווה "מדלן דה פרוסט" אמיתית.

אתם מוזמנים להתייעץ עם כמה מתכונים שזוכרים אותי ואני עדיין נהנית להכין.