
משפחתי לַנְדְשָפְט (Landschaft)
בצעירותו של אבי, משפחת לנדשפט כבר הייתה משפחה גדולה: לאמו היו תשעה אחים ואחיות, 7 בנות ו-3 בנים.
אבי נהג לומר שלסבו מצד אמו היו שבע „אבנים” לשבץ!
מה שאבי זכר היה שמשפחת לנדשפט הגיעה מרוסיה. הגירתם לשטחי פולין בוודאי מתוארכת להקמת תחום המושב. יקטרינה השנייה, מלכתך רוסיה, אילצה כמעט את כל היהודים שחיו באימפריה הרוסית לעבור לשטח שבין הים הבלטי לים השחור, אשר כלל את פולין, ליטא, אוקראינה ומולדובה.
אבותיי הלנדשפט-ים התיישבו בעיירה קטנה קלימונטוב (Klimontow), כמה קילומטרים מידז'יוב (Jedrzejow), במחוז קיילצה (Kielce).



כאשר הם נאלצו להגר, העיר ידז'יוב לא קיבלה יהודים.
הם הצליחו להתיישב בעיירה קטנה זו הרבה לפני 1862, השנה בה הצאר אלכסנדר השני ערך רפורמות גדולות באימפריה: ביטול הצמיתות (1861), רפורמה משפטית משמעותית ועוד רפורמה בחינוך, ולאחר מכן שירות צבאי (שהופחת מ-25 ל-6 שנים). הוא הרחיבה את האפשרות ליהודים להתיישב מחוץ לתחום המושב, והוסרו מגבלות כלכליות וחינוכיות נגד יהודים. רצח הצאר בשנת 1881 עורר פוגרומים אנטי-יהודיים ברחבי רוסיה. יהודים נועדו להיות שעיר לעזאזל לנוכח המחלוקת הגוברת בתוך האימפריה.
אבל לא נראה שמשפחת לנדשפט הייתה קורבן בפינה הקטנה שלהם בפולין.
אבי ידע שמשפחתו גרה בקלימונטוב.
מצאתי את השם הזה גם בסיפור על סבינה, אחייניתו של אנרי.
התקשיתי למצוא את מיקומה של קלימונטוב, מכיוון שיש כמה כאלה בפולין: כפר קטן במחוז לודז', כפר נוסף ליד סנדומייז' (Sandomierz), אבל אין אזכור של לנדשפט במקומות אלה. לבסוף הבחנתי בקלימונטוב, לא רחוק מידז'יוב (28 ק"מ), ליד סדז'ישוב (Sedziszow).
למעשה, קלימונטוב נמצאת במרחק של כ-32 ק"מ מידז'יוב.





כמה משפחות לנדשפט גרו בידז'יוב, כולל אביו של אנרי (בן דודו הראשון של אבי, אותו הכיר במינכן ובפריז לאחר המלחמה, לפני שהתיישב בפרנקפורט).

תרשים זה, שנלקח מספר "יזכור" של ידז'יוב, מראה כי האוכלוסייה היהודית התיישבה בעיר בין השנים 1882 ו-1897, כאשר בוטל האיסור על מגורי יהודים. עד 1939 הם היוו שליש מהאוכלוסייה.
ככל הנראה, הוריה של סבתי פֵּרָלֶה לנדשפט נשארו בקלימונטוב ובני הזוג הצעיר צ'לצ'ינסקי הגיעו להתיישב שם לפי דברי אבי.

מה שהצלחתי לבסס על תולדות המשפחה
מה שמאוד הפתיע את אבי היה שנציג אחד מכל אחת מהמשפחות הללו הצליח לשרוד את השואה. מתוך לפחות 150 אנשים, שרדו בחיים רק כעשרה‑עשר.




