גנאלוגיה משפחתית
7- במשפחתה של דודה הנדל, בת אחת תישאר בחיים: פרלה פייגנבלט, אמה של מרים ליפנובסקי
למדנו ממרים, בתה, את הסיפור הנורא של אמה.
היא עבדה לצד דודי ג'ק במפעל התחמושת לעבדים סקרז'יסקו-קמיינה, לאחר מכן בצ'נסטוחובה לפני שהגיעה לאושוויץ בינואר 1945.
לאבי הייתה חיבה מיוחדת אליה משום שנשאה את שמה הפרטי של אמו, פרלה, שלימים יהפוך לשם האמצעי שלי. כדי להבדילה מבת דודתה פרלה שהתיישבה בקנדה, אבי קרא לה פרלה מאוסטרליה.
מימין לשמאל, למעלה: פרלה מאוסטרליה, אחותה ואחיה המגורשים, למטה: בת דודתה (ששרדה) וגיסתה המגורשת.
פרלה ואחותה לפני המלחמה
הסיפור שלו
פרלה הייתה בת 19 כשפרצה המלחמה. היא הייתה נשואה לאברהם פרוכט, אחיה של ברוניה.
כמו כל היהודים בעיר, הזוג נאלץ להיכנס לגטו ידז'יוב, שהחל באביב 1940. הוא היה שוטר בגטו, והם היו בין אלה שניצלו מגירוש.
היא נשלחה עם בעלה ובנה לסקרז'יסקו בפברואר 1942 ונשארה שם עד מאי 1944.
היא הייתה בהריון כשהגיעה וילדה תינוק, אותו נאצי ריסק מיד על קיר.
היא נותרה מושפעת מזה למשך שארית חייה.
בתמיכתו במחנה העבודה על ידי הדוד ג'ק וחבריו, היא שמרה על חיי.
וכמוהו, היא נשלחה למחנה מפעל בצ'נסטוחובה, עם התקדמות הרוסים.
בנובמבר 1944 גורשה לאושוויץ, משם שוחררה על ידי הצבא האדום.
היא ככל הנראה חזרה לידרשיוב שם התאחדה עם בני דודים.
היא הייתה בין אלה שעברו דרך ורוצלב (ברסלאו).
בתו, מרים, סיפרה לנו שרפאל קלובסקי היה חברו ה"גוי" הטוב ביותר של אברהם פרוכט, בעלה הראשון של אמה, שנספה בגירוש.
כאשר פרלה מצא את עצמו בוורוצלב, הגיע חבר טוב של רפאל עם יהודי צעיר מגרודז'יץ, אברם ליפנובסקי.
פרלה ואברם חיבבו זה את זה, התחתנו וילדו את מרים ב-19 בנובמבר 1946. בינתיים, הם עזבו למינכן שם התיישבו במרץ 1946.
הם שהו שם שלוש שנים.
הם היגרו למרסיי שם עלו על ספינה לאוסטרליה ב-2 במרץ 1949, הספינה "ויל ד'אמיין".